I have another favourite Israeli singer here. Her name is Keren Peles.
Could someone please translate these lyrics into English? And transliteration would be much appreciated, too. Thanks in advance. Note there might be a few mistakes in the lyrics. I just gathered them through the Internet.
אם אלה החיים
1. זאת שבמקומי
YouTube - ‫
היא מחליטה להישאר היום
לישון איתך בחדר
הגיע אור ראשון
פושטת מכנסיים ותולה
חולצה שלה על אדן החלון
היא תישאר היום לישון
היא תישאר היום לישון
יש לה תלתלים שחורים,
לא ארוכים אולי קצרים
והם נופלים על הסדין
פתאום היא מתרגשת
תשמע אותה לוחשת
אולי היא מתביישת להרגיש
אל תהיה כזה אדיש,
אני זוכרת מעצמי
תגיד לי, מי
עוטפת את כתפיך במקומי
נשטפת מעיניך במקומי
זאת שלקחה את הפינה שלי בך
מתחת לשמיכה שלך,
מתחת לשמיכה. שבמקומי,
שומרת את פחדיך לעצמה
שותה את שתיקותיך
שנקמה את חסרוני בלב שלך
שלי ושלך
מי זאת שלקחה
סיכוי שעוד נאהב
שבמקומי עכשיו.
אתמול הלכתם חבוקים כל הרחוב
מתרגלים עכשיו ביחד לאהוב
בין לחי לעיניים ליטפו כפות ידיים
אולי היית רגע מאושר
וזה נעים כשזה אפשר,
אני זוכרת מעצמי
תגיד לי, מי
עוטפת את כתפיך במקומי
נשטפת מעיניך במקומי
זאת שלקחה את הפינה שלי בך
מתחת לשמיכה שלך,
מתחת לשמיכה. שבמקומי,
שומרת את פחדיך לעצמה
שותה את שתיקותיך
שנקמה את חסרוני בלב שלך
שלי ושלך
מי זאת שלקחה
סיכוי שעוד נאהב
שבמקומי עכשיו.
מי, רועה את זאביך? במקומי,
רופאה לכאביך במקומי
זאת שלקחה את הפינה שלי בך
מתחת לשמיכה שלך מתחת לשמיכה
שלנו
מי מוחקת לי אותנו מלבך
כל פצע שפצענו
בשבילך היא כבר כמעט אני בלב שלך
שלי ושלך
מי זאת שלקחה
סיכוי שעוד נאהב
שבמקומי עכשיו.
2. זמנים משוגעים
בין הזריחה לסוף היום
שנינו כמעט על סף תהום
קמט נוסף על החלום
שלנו
יש מלחמה מחוץ לעיר
מי ישלם את המחיר
שתקתי כדי לא להסגיר
אותנו.
כשהימים לא חמים ולא קרים
יושבים, מדברים על ההרים
אבל מסתתרים בחדרים.
מקלט זמני מפחד דמיוני
אני אבנה חומות של אבנים
אני אזהיר את השכנים.
זמנים משוגעים.
אל החלון פרצו רוחות
משוחררות וחשוכות
ולי טוב מתחת לשמיכות
בינתיים.
עד שתשבע, עד שתתייאש
מהקרבות ומהאש
שתקתי כדי לא לבקש,
ידיים.
כשהימים לא חמים ולא קרים
יושבים, מדברים על ההרים
אבל מסתתרים בחדרים.
מקלט זמני מפחד דמיוני
אני אבנה חומות של אבנים
אני אזהיר את השכנים.
זמנים משוגעים.
3. רכבת באירופה
ויש גם ימים שהכל בבלגאן, בלגאן אחד גדול
אז אל תנסה לעזור לי כי אתה לא יכול
כבר שלוש שעות מול המסך והפיצוצים,
פיצוצים תיכף חודרים אלי עמוק לבטן.
ותכף תיזכר באיזו אהבה ואיך נתת לה ללכת
וכל הציפיות שאמרו שצריך להגשים
פותחת חלון, איזה יום,
הרחובות, רחובות כאן אפורים
ולי הם בהירים יותר.
בתוך רכבת באירופה לנסוע, לנסוע
והעיקר שלא להישאר
שלושה ימים לסוף הקיץ, שלושה לילות לשכוח
אבל בסוף למה אתה חוזר
למה אני חוזרת
ויש גם ימים שהכל בבלגאן, בלגאן אחד גדול
ואני אוהבת אותך ואתה לא יכול
והשגרה שאוכלת את כל החלומות, חלומות שנשארו לי
צריך להיזהר
ותכף תיזכר באיזו אהבה ואיך הרשית לה לפצוע
וכל האנשים שמחכים שאפול ולא אקום
בוא נסגור את החלון את הבגדים נדחוס
היום זה היום האחרון שלי, רחוק ממני
בתוך רכבת באירופה לנסוע, לנסוע
והעיקר שלא להישאר
שלושה ימים לסוף הקיץ, שלושה לילות לשכוח
אבל בסוף למה אתה חוזר
בתוך רכבת באירופה לנסוע, לנסוע
והעיקר שלא להישאר
שלושה ימים לסוף הקיץ, שלושה לילות לשכוח
אבל בסוף למה אתה חוזר
בתוך רכבת
לנסוע
לנסוע, לנסוע
אבל בסוף למה אתה חוזר
למה אני חוזרת
ותיכף תיזכר באיזו אהבה ואיך עכשיו אתה שוכח
וכל הציפיות שאמרו שצריך להגשים
פותחת חלון, איזה יום,
היום זה היום האחרון
היום זה היום האחרון.
4. איתי
YouTube - Keren Peles - "Itay"
איתי הגיע בשני
לבוש בגולף שחורה
אני חשבתי משהו זמני
שירפא לי את הלילה הקרוב
ויעזוב עם בוא האור
וייעלם ולא נזכור
איתי רגיל לריגושים
היו לו חודשים קשים
אבל יותר מדי נשים
ולא זכה כמעט אף פעם לאהוב
הוא מחפש כתף רכה
כמה לילות של הדחקה
איתי לא מתעסק ברגשות יותר מדי
לא משנה לו מה עובר לי בחיי
אחרי שהוא סוגר ת'דלת ונפרד
וזה החורף הראשון שלי לבד.
איתי פירק חצי בקבוק
ורק חסר לו בדיוק
ממני עוד חצי חיבוק
שיסדר לו את הראש
ויירדם ועם הבוקר יעלם
ושוב נשוב להתעלם
נעים לו לידי
גם לי קשה קצת לבדי
הלילה נח בתוך ידי
משחקים באהבה אחד עם השני
ברור שזה זמני
ויש לו אחרות וזה לא ענייני
איתי לא מתעסק ברגשות...
וזאת אני שנקלעה לו בדרכו האומללה
לא מתעסקת בשלו, רק מתעסקת בשלה
שלא עושה עניין ממך, שלא תגיד לך
כמה עצבות יש במבט הזה שלך
כמה בדידות יש במגע הזה איתך
איתי לא מתעסק ברגשות...
5. שוכחת אותך
בין החדרים, בכל פינה אצלי בלב
אני שוכחת, שוכחת אותך היטב.
בכרית ההפוכה
בכל קפל בשמיכה
אני שוכחת, שוכחת אותך.
על הקיר שבסלון
הג'ינס שבארון
אני שוכחת אותך בחלון.
על כל המדרכות
בכל פינה אצלי בלב,
אני שוכחת, שוכחת אותך היטב.
על ספסל בקצה הרחוב
בו לימדת אותי מה זה לאהוב,
בריב הראשון, בג'ינס שבארון,
בכתם קפה על הספה שבסלון.
במיוחד אני שוכחת
אותך במקלחת,
במים פושרים
בעיקר בלילות, במיוחד בבקרים.
בריב הראשון, בג'ינס שבארון
ביום האחרון.
בין החדרים, בכל פינה אצלי בלב
אני שוכחת, שוכחת אותך היטב.
במילים ובשתיקות
בכל הנשיקות, כולן
אני שוכחת, שוכחת אותך איתן
כל הדרך הביתה ברחוב
בו לימדת אותי מה זה לעזוב
ולא לנשום לדקה, בכוס הריקה
בדלת שסגרת, והיא עדיין מחכה.
במיוחד אני שוכחת
אותך במקלחת,
במים פושרים
בעיקר לבדי במיוחד בין חברים.
בריב הראשון, בג'ינס שבארון
ביום האחרון.
בין החדרים, בכל פינה אצלי בלב
אני שוכחת, שוכחת אותך היטב.
6. שמעון השכן
ובתיבת הדואר הצפה
המכתבים גולשים אל הרצפה
אני אתן קפיצה כדי לא ללכלך.
ואלך.
השמש חיממה וקצת ניתך
ושוב צריך לחזור אל המוסך
גם הקפה נשפך,
עכשיו דביק,
החצאית הזאת קצרה וזה מציק.
שמעון השכן נפטר לפני שלושה ימים
ממש בפתח של הבית חולים
גם שמו שלט על הדלת.
כבר חמש שנים ,אומר שלום כזה מהיר,
פחדתי ממך בלי להכיר אותך כמעט
מוזר, יש חושך בדירה מספר אחת.
שיתחלף כבר הרמזור מאדום
כמעט שרפתי ככה את כל היום
גם עצבות פתאום נחתה ולא רוצה לעזוב
לא, זה לא טוב
איך לא השארנו צ'ק בחתונה
שוב מתקשרת אבל היא לא זמינה
היא בטח ישנה לידו במיטה,
מגיע לה אותו ולו מגיע
אותה.
שמעון השכן נפטר לפני שלושה ימים
ממש בפתח של הבית-חולים
גם שמו שלט על הדלת.
כבר חמש שנים אומר שלום כזה מהיר,
פחדתי ממך בלי להכיר אותך כמעט
מוזר, יש חושך בדירה מספר אחת.
לפני שלושה ימים
ממש בפתח של הבית חולים
גם שמו שלט על הדלת.
כבר חמש שנים אומר שלום כזה מהיר,
פחדתי ממך בלי להכיר אותך כמעט
מוזר, יש חושך בדירה מספר אחת.
אומרים שהוא היה לא ממש בסדר
לקח תרופות כדי לצאת מהחדר
מרוב הפחד לא דיבר יותר מדי
הייתה לו ידידה אחת
אולי
7. על שפת הכנרת
שמה גז
הילוך ראשון
עוד שעתיים בצפון.
הנה נמחק עוד קמט מהלחי
מתחייך לו בכי בגרון
ומתגלגל אל הלשון
פותחת רדיו להקשיב
זו תחנה שלא קולטים בתל אביב.
ואדי ערה משמאלי
יד מונחת על שלי.
מאחורי עוד יום אחד מתוח
ים אחד מלוח
שיר שנמרח על השולחן מול המטבח
וזה בסדר להיות שותק,
עוד נתקרב ככל שנתרחק.
ושם בתל אביב רחוק מהעין
שוכב על המיטה אחד שאוהב עדיין
בקיץ שעבר הייתי מאושרת
מבוקר אחד איתו לבד
בסנדלים
על שפת הכינרת.
במכונית על מאה חמישים,
יש שיר שכבר העיר את הכבישים.
לוקחת סיבוב באמצע החלטה,
לא לאבד שליטה,
כבר כמה זמן שכל החיים בבלגאן
פתאום הלילה מטפטף
הקיץ הזה מזמן צריך להישטף.
ושם בתל-אביב רחוק מהעין
שוכב על המיטה אחד שאוהב עדיין
בקיץ שעבר הייתי מאושרת
מבוקר אחד איתו לבד
בסנדלים
על שפת הכינרת
שם רחוק מעיננו
אולי לא נרדם, אולי חושב עלינו.
בקיץ שעבר לא הייתי מתארת
אותי ואותך
מול הזריחה
מאושרים.
נוסעים לכינרת
שמה גז
הילוך ראשון
עוד שעתיים בצפון.
הנה נמחק עוד קמט מהלחי
מתחייך לו בכי בגרון
הנה חולף עוד זיכרון
איך שיר יודע להכאיב.
זו תחנה שלא קולטים בתל אביב
8. שיהיה לנו בית
שיגידו עלינו שבסוף זה יגמר
אפילו אם חשבנו שיהיו לנו ימים טובים יותר,
ביחד,
קצת יותר מדי קרוב
מסוכן לנו ככה, זה מפריע לאהוב.
אז בוא נריב כל הלילה,
מה אכפת לי ממחר.
נמשיך ללכת הלאה, לפחות נדע שמשהו נשאר.
אחר כך נוכל להתגבר על זה
ביחד.
שיהיה לנו בית עם כלב ועם חצר
ושני עצי זית, לשבת ולדבר
כל בוקר אתה תתעורר לידי
במיטה.
שתחשוב שאני יפה אפילו עוד עשרים שנה
ושתאהב אותי גם אם אהיה שונה.
שאספיק להגשים את כל החלומות שלך
ושנפסיק להאשים,
אתה אותי
ואני אותך,
שנתגבר.
שלא אפגע בך יותר.
שיהיה לנו בית עם כלב ועם חצר
ושני עצי זית, לשבת ולדבר
כל בוקר אתה תתעורר לידי
במיטה.
שתחשוב שאני יפה אפילו עוד עשרים שנה
ושתאהב אותי גם אם אהיה שונה.
אז בוא נריב כל הלילה,
מה אכפת לי ממחר.
נמשיך ללכת הלאה, לפחות נדע שמשהו נשאר.
אחר כך כבר נוכל להתגבר על זה
ביחד.
אחר כך נוכל להתגבר על זה
9. עוד יום
כל הזמן בפחד
עוד יום, עוד יום,
מאבדים שיווי משקל
כלום לא משנה
בוא נשכח מהכול
לי זה לא אכפת בכלל
מכל ההחלטות שלנו
קר לי, אז תחבק ונצלול
ושקט גדול.
כל הלילה רעש
לא קל לישון
המחשבות רצות מהר
ושוב אתה מגיע
כל יום, כל יום,
לא תמיד אתה זוכר
להיזהר ממני
רוח, אתה שוכח מהכול
ושקט גדול
שישים שניות ולא נרגיש בדקירות
שתיקות קטנות מכוונת לגוף בלי להגיע
שישים שניות
עד שהמציאות תכריע.
עוד מעט השמש
אור יום, אור יום,
שוב לא אחזור לשם
כי עוד מעט יגיע
עוד יום, עוד יום
ואני אשכח אותם
סודות שקופים מיין
כוח צריך גם כדי ליפול
ושקט גדול.
שישים שניות ולא נרגיש בדקירות
שתיקות קטנות מכוונת לגוף בלי להגיע
שישים שניות
עד שהמציאות תכריע.
קר לי, אז תחבק ונצלול
ושקט גדול
שישים שניות ולא נרגיש בדקירות
שתיקות קטנות מכוונת לגוף בלי להגיע
שישים שניות
עד שהמציאות תכריע.
10. לרוץ לרוץ
לרוץ לרוץ, יעבור היום
ואני תקועה באותו המקום
עכשיו עסוק, עניינים דחופים,
מתנצל מתנצל והטלפון שיצלצל
ושאני אלך
לעזאזל
שיפוט מהיר שלושה ימים
דיכאון, דיכאון, רחמים עצמיים
בזבוז של זמן על מחשבות ריקות
כל הלילה ערה, מנגנת לעצמי שירים,
ולא אכפת יותר מכל מה שהם אומרים
האולם מתמלא
שהאור יעלה
עוד מעט העולם יעצר לשעה
לקחת אוויר ולצחוק על כל מה שהיה
כבר לא מפחדת ליפול
אם יש לי סיכוי לא אכפת לי
לאבד הכל.
אסור לסמוך על אף אחד
חברים, חברים ובכל זאת לבד
אני לא מחכה לך יותר
אם לא תפסיק לשקר,
אתה עוד תצטער.
אני אמשיך, אם לא איתך,
עם מישהו אחר
האולם מתמלא
שהאור יעלה
עוד מעט...
11. יותר מדי
יותר מדי זיתים בעמק.
יותר מדי אבנים במורד.
יותר מדי מתים, פחות מדי
אדמה לכסות את כולם.
ואני צריך לחזור אל הנופים המצוירים
על שטרות הכסף
ואל פני אבי שבמטבעות.
יותר מדי ימי זיכרון,
פחות מדי זכירה.
ידידי שכחו את אשר למדו בנעוריהם.
במקום מוסתר שוכבת נערתי,
ואני תמיד בחוץ, מזונן של רוחות רעבות.
יותר מדי עייפות,
פחות מדי עיניים להכיל אותה.
יותר מדי שעונים,
פחות מדי זמן.
יותר מדי שבועות על תנ"ך.
יותר מדי כבישים,
פחות מדי דרכים,
בהם הולכים באמת: אדם אל גורלו.
יותר מדי תקוות
שברחו מאדוניהן.
יותר מדי חולמים.
פחות מדי חלומות,
אשר פתרונם יהפוך את תולדות העולם
כחלומות פרעה.
חיי נסגרים מאחורי.
ואני בחוץ, כלב
לרוח האכזרית והעיוורת,
שתמיד דוחקת בגבי.
אני מאולף קם ויושב
ומחכה להוביל אותה דרך הרחובות של חיי,
שיכלו להיות חיי האמיתיים.
12. אביתר
כל הילדים מכורבלים בתוך שמיכות גדולות
חולמים חלומות קטנים בתוך פיג'מה.
רק אביתר המכוער רץ אל הכביש הכי מהר שרק אפשר
ולא יודע למה.
גשם על אביתר, לילדים מכוערים לא קר
אם הוא יפסיק לרוץ הוא ייפול
וזהו.
ולפעמים הוא שר שירים רעים, לבד בחדר
יש כאלה שאומרים "הילד לא בסדר"
לאימא בעיניים הציפיות זורמות כמו מים
אז הוא כותב לה פתק
"אביתר שלך כבר בן שמונים, והנה סוף הדרך"
כל הילדים משחקים במחבואים
ומיכאל ודוד נותנים ידיים
רק אביתר המכוער בדשא שמחוץ לגן
מביט אל השמיים.
שמש על אביתר והדמעות מלכלכות את הצוואר
אם הוא יפסיק להביט אלוהים ילעג לו.
ולפעמים רואה סרטים כחולים, לבד בחדר
יש כאלה שאומרים "הילד לא בסדר"
לאימא בעיניים הציפיות זורמות כמו מים
אז הוא כותב לה פתק
"אביתר שלך כבר בן שמונים, והנה סוף הדרך..סוף הדרך"
עצב באביתר
אבל אומרים שילדים מכוערים לא מרגישים דבר.
לה לה לה לה...
לאימא בעיניים הציפיות זורמות כמו מים
אז הוא כותב לה פתק
"אביתר שלך כבר בן שמונים, והנה סוף הדרך"
אביתר...
13. אם אלה החיים
אם אלה החיים, לאן כולם רצים
אמרת שחיפשת אושר ושילמת קצת ביוקר
אף פעם לא תגדל
אתה ילד מבולבל
אני אוהבת את הזיפים שעל פניך
את החופש בעיניך.
עכשיו מצאת אהבה שלא שורפת
אני יודעת ללטף, לא מתכופפת,
נראה לי שאתה כבר לא במתח
לא נבהל ולא בורח
נוסעים לשכוח, גאים לברוח
לפחד בכוח
ירח בחלון מאחור
כששתקת היית גיבור
אם אלה החיים, נחיה
תראה אותי, אתה נהיה דומה.
אני אוהבת כשמגיע ערב להרגיש ביחד עצב
וכל אותו היום שכחת
להבטיח לי מה שגם לה הבטחת
והיא גדולה עלי, עלינו,
הלוואי והיינו רק שנינו.
נוסעים לשכוח, גאים לברוח
לפחד בכוח
ירח בחלון מאחור
כששתקת היית גיבור
אם אלה החיים
אם אלה החיים
אם אלה החיים
מבול
1. מבול
YouTube - ‫
כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשטפת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת כמה שרק אפשר וטוב לי.
כזאת אני עוצרת רגע נשברת ושנייה אחר כך
משחררת כבר לא הייתה לי הגנה והנה מסתמן בי כוח
לכעוס עלי הרבה אבל בסוף לסלוח.
לא בסכינים ולא באגרוף המסתובב,
שלפו עלי מילים, לימדו אותי מה זה באמת כאב,
עכשיו שקט, עכשיו התאחה הלב וטוב לי.
מישהו אמר כל השירים אותו דבר
סוגדים לאהבה ולא מדברים על כל השאר
והנה מסתמן בי כוח,
שורה אחת ריקה, סיכוי נוסף לבטוח
גם השקיעה רק נחה ותשוב לזרוח.
כשירד מבול על הרחוב
אני אהיה לי גג לשמור אותי קרוב
בחורף מתרחב ברחובות צרים
אני אהיה לי אש מאנשים קרים.
הרבה מילים אמרתי אבל התכוונתי למעט
נראה שאהבה אוהבת לחנוק אותי בבת אחת
אני בחופש יש לי אותי לאט וטוב לי.
וילדות חולפת ומלטפת את הראש
ממציאות שחושפת ציפורנים לתלוש
והנה מסתמן בי כוח
לזכור אותך הרבה, אבל בסוף לשכוח
כי לא בך החום אליו אשוב לברוח.
כשירד מבול על הרחוב...
כי כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשאבת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר
וטוב לי, טוב לי, טוב לי...
אני אהיה לי אש מאנשים קרים, אש מאנשים קרים
שמקפיאים עמוק וכמה הם שקופים
אשמור עלי ממבטים טורפים
מכל פינה חדה מכל חיוך סתמי
אני אהיה לי בית לעצמי.
מלחש הקנאה מיום כבד, רודף שינה
ממלחמות קהות שמקפיאות לי את הלב
שהתקשה מרוב שהוא אוהב.
מדוחק הכבישים, מבני אדם טיפשים
שכבה אחר שכבה לכאוב ולפרק
אני אהיה לי שיר מפחד משתק.
כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשטפת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר וטוב לי...
2. מה שבאמת
הקירות ריקים, לא להרגיש שייכת
לשום תמונה בזמן המעוור
אל חלומות ילדות אני נמשכת
לא להתעורר
אם קול ההיגיון לוחש רק שקט,
אז מה מתוק הרעש האסור
ואיך לאט אני יותר נמחקת
ככל שאתה יותר ברור
בין הידיים שמשכו אותי לקחת
את מה שלא היה לתת
היה נדמה שביחד נוכל להימלט
בשביל לנשום מחדש אני פותחת
אתה חופשי לצאת
הרי היינו רק פחד ממה שבאמת
רגעים קטנים אספו אותי לא פעם
משכחה קהה להינצל
שלא אחת איבדתי כבר טעם
קל להתרגל
לשגרה צפופה, אתה היית רוח
שפיזרה בי שקט לא יותר
מצאת בתוכי פינה לנוח
במקום שהוא היה חסר
בין הידיים שמשכו...
בניינים נופלים עכשיו
מכובד הרגלים מרגש שנרקב בי
ואתה רק הערת
עוד רצון לחזור אליו
להיבלע בתום הזה שאת עיניו
אתה רק הסתרת
כמה הוא היה וכבר שכחתי להרגיש
והנה זה חזר
אז תיזהר מלקחת
את מה שלא היה שלך
היה לך אותי ולי כבר אין אותך
הרי היינו רק פחד
3. רצה הביתה
YouTube - ‫
ככה קרה, לא היתה לך ברירה
רק ללחוץ על ההדק, לסגור את הסדק
הרעש הזה לא עשה לך את זה
העדפת את השקט, הרגשת משותקת
לא שלך, ואיך הוא אוהב אותך
ככה צוחקת, קטנה ומודחקת
השלכת את הכל, לא יכולת עוד ליפול
כי היית כבר למטה, כבר למטה...
את רצה הביתה
מטירוף מתמשך,
לאבד את עצמך לרגליו
את רצה הביתה,
להשיב את עצמך לעצמך מנשימותיו
את רצה הביתה,
אל החום המוכר מעוד יום מנוכר
הביתה הביתה,
אל השקט שלך ששומר אותך...
ככה קרה, שאת מכורה
לגופו הפתוח, לבוא ולנוח כרעם בהיר,
הוא מנסה להסתיר בקולו הקורא לך
את מה שחסר בך,
ובכלל, זה עולם מבולבל,
מתפוצץ מכל עבר, מרוח בשקר,
קל לגלוש, לאבד קצת את הראש
אז את שטה, ואת שטה...
את רצה הביתה...
אין פנסים, רק שבילים מכוסים
ערפל מתבהר לסלוח,
אין זיכרון, רק הבהוב אחרון
שמנסה להחזיק אותך בכוח
אין אהבה, רק הרגל שכבה,
אז אל תתני לו את ליבך לבטוח
אין אשמה, יש רק חומה!
לנפץ! לשבור! לפרוץ! לסדוק! בכוח!
את רצה הביתה...
4. סקס עם האקס
סקס עם האקס בלי מילים בלי לחשוב
כי לא נוכל אף פעם לשוב לאהוב
במבטיך געגוע יצרוב
שוב לא נשוב לפסוע צמודים ברחוב
ולא ישאר בינינו שום סימן
וכשתלך מפה העצב לא יוכל להתקרב לכאן
ולא יכאב לי לעולם על כל הזמן שנעלם
חלק ממני השארתי שם
סקס עם האקס רק ללילה אחד
איך לא הייתי פעם נרדמת לבד
וצחקנו על הכאבים
וכשחיבקת התרחקו החלומות הלא טובים
ולא ניזכר ביום ההוא הקר
איך לא יצאנו מהבית ולא היה חסר לנו דבר
ולא יכאב לי לעולם על כל הזמן שנעלם
חלק ממני השארתי שם
5. אל אישך שתיקתך
את זוכרת את האור שנפל על הרחוב
אבל את הרחוב אינך זוכרת
בדך שוב נשבר עוד קיץ ובקרוב
סדקים במדרכה יהפכו לים רטוב
כשצעדייך יספגו את הטיפות
העננים הם הראשונים לבכות
ואהבה רק בחדרים
בשמש נפתחים שקרים
את אוהבת את ידו המלטפת בדממה
אבל אותו אינך אוהבת
ואם הוא הכאב אז הוא גם הנחמה
ובינתיים זה צומח רק שאין פה אדמה
אז את צריכה לשוב לביתך
ואל אישך תשוקתך
ואהבה רק בחדרים
בשמש נפתחים שקרים
את שומרת על ליבו שלא יסור מעל ליבך
אבל עליו אינך שומרת
את כל השאלות את מניחה שם במקומך
הוא יענה, זה לא חשוב
את כבר יודעת בעצמך
כשהרחוב מלא בסמטאות
החלשים הם הראשונים לטעות
ואהבה רק בחדרים
בשמש נפתחים שקרים
אז את צריכה לדבר לעצמך
ואל אישך שתיקתך
וחרטה באה בבקרים
בחושך הסודות שלך שמורים
6. פיז'ו 92
YouTube - ‫
הימים חמים אבל בלילה קר
כל השכונה ישנה
אבל אתה נשארת ער
האם אתה זוכר?
שמים מלאים בכוכבים
חוזרים הביתה רטובים
עם נעליים נשכבים על המיטה
ואתה קטן
ילקוט וסנדלים
הרבה אבק בין בית ספר לחצר
ומתחילים שיעור חשבון,תפתח
מחברת עיפרון
ושאלות לפתור על דף
כשמהחלון הקיץ עף
פיז'ו 92 וחופש ממלא
את העיניים אל תסגור
תהיה תמיד באור
אפילו שבינתיים הזמן בועט קדימה
זה בסדר, רק תזכור
לשמור לך עוד שביל לחזור
ורק תיסע לאט
גם כשהכביש דוחק
אני חוזרת כבר
הבית לא יהיה עוד ריק
אתה צודק זה לא פשוט כשזה בוער
אז אתה אוסף את עצמך
וכל היתר משתחרר
פיז'ו 92...
7. במכונית ליד הים
YouTube - ‫
ריחות פריחה, חילופי עונה
על מדרכה מול התחנה
הרוח באה ושרקה מעל הגג
רקדנו סלואו על המושב של הנהג
כמעט שלוש כל העיר סגורה
דופקים ת'ראש על שימשה קרה
רצות טיפות במין דיוק מתוק של סתיו
עם החבר שלך דבוק לי על הגב
העולם רועד בלילה ואני על חבל דק
אם הייתי קצת למעלה אז הוא הפך אותי חזק
לתפוס ת'ראש איך התמכרתי
איך שוב מכרתי בחינם
את התמימות אני השארתי
במכונית ליד הים
במסיבה מאחורי הגב
להיות איתך להשקיף עליו
עם נמשים שמאירים לו את העור
יש אנשים שלא יודעים עם מי לגמור
ואיתך זה זז ורועד
אין מנוחה כי הלב תמיד נודד
הוא הדבק כשאתה נתלש
אם זה קרוע אז אני קונה חדש
העולם רועד בלילה....
אוניות טסות כמו סרט ומשאירות לנו עשן
זאת מין סימפוניה מאוחרת
המנצח מת מזמן
כשכולם נובחים אני נושכת
אל תתפלא אם נתהפך
כי כשאתה בוחר ללכת
שים לב על מי
אתה דורך
8. סוף הרגש
תן לעצמך לצלול לתהומות בודדים
לשעמום קר
רחוב מנוכר, אתה טועה
או מאבד עניין
תן לרוח לפזר מחשבות אפורות
זרעים של פחד
כאב שאף פעם לא עובר
ואהבה גם
סוף הרגש מתקרב מתוך אלפי דמעות
הנה זה מגיע, הנה זה בא
אפשר לראות
לא לעשות עניין מכל הצרות
קח לך זמן, לשכב על הגב
ולא להיות
תן לעצמך ליפול
כי בשביל מה לעמוד עם כל היתר
כולם מחכים למשהו, למישהו
או למה שלא יבוא כבר
סוף הרגש מתקרב...
9. הוא מתקשר אלי
הוא מתקשר אלי, כשאין לו מנוחה
חומק חומק בשקט דרך השמיכה
אל הספסל בחוץ, הוא מחפש תירוץ
כדי לנשום אוויר כשנהיה לחוץ
הוא מתקשר אלי בקול שקט שקט
שקרים יפים לוחש כאילו באמת
הוא מתכוון ואז זוחל כמו לא הלך
בצעדים קטנים אל המיטה שלך
הוא מתקשר אלי אחרי שאת נוגעת בו
קרוב קרוב מדי לחור שבליבו
הזה המדמם מרוב אשמת חינם
על מה שלא יהיה בינינו לעולם
ביום ההוא במאי אחרי ההופעה
הוא המתקשר אליי דיבר כמעט שעה
על איך הייתי שם כשאת עברת איתו
זה לא היה אשם שקרץ ממבטו
והוא לקח אותך הביתה לכסות מהר
את כל מה שחשוף את מה שמסתתר
מתחת לחיוך הזה המחודד
בפנים הכול הפוך כשהוא נשאר לבד
הוא מתקשר אלי אחרי שאת נוגעת בו
אבל לא מרגישה את השריטות שבליבו
הזה המדמם מרוב אשמת חינם
על מה שלא יהיה בינינו לעולם
הוא מתקשר ושוב זוחל כמו לא הלך
בצעדים קטנים קטנים אל המיטה שלך
ואת נרדמת על גבו המפורק
מהרגלים שחוקים שהעלו אבק
מתחת לשמיכה, כשאין לו מנוחה
מהרגלים שחוקים, אחרי שאת נוגעת בו
הוא מתקשר אלי מרוב אשמת חינם
על מה שלא יהיה בינינו לעולם
כשיום חולף משאיות אשפה
באות רק לאסף לכלוך מהרצפה
וזה מרגיש כאילו יום חדש אורב
הוא מתקשר אלי
לשבור לי את הלב
10. סוני אצל שוני
סוני אצל שוני איזה יום יפה ללכת לשחק
עכשיו הבית ריק
השארת אותי כאן עם כל הבלגן
זה לא משנה כי
יש לו כדורגל, טלוויזיה צבעונית
על איזהו בירה תדבר שיחה
הרבה בחורות טיפשות ושיכורות
סוני אצל שוני
איזה יום יפה הבוקר
אבל משהו כבר
משהו נגמר הכוח לדבר עלינו
אז אתה לא נשאר
אתה מאושר
החברים מוחאים לך כפיים
אבל משהו מת משהו כבר מת
אז תישאר שם כל אחרי הצהריים
זה לא משנה לי באמת
איזה יום יפה, איזה יום יפה
סוני אצל שוני והערב מתקרב
כל יום שבת אותו סיפור כמעט
בורח מכאן
לא משנה לאן
פתאום מוצא את עצמך בחוף של ראשון
השמיים מתכסים
תראה, הלילה לילה קר
זה בטח נעים לא להרגיש דבר
סוני אצל שוני
איזה יום יפה הבוקר
אבל משהו כבר
משהו נגמר הכוח לדבר עלינו
אז אתה לא נשאר
אתה מאושר
החברים מוחאים לך כפיים
אבל משהו מת משהו כבר מת
אז תישאר שם כל אחרי הצהריים
זה לא משנה לי
לא משנה לי באמת
אם תשחק בסוני עם שוני
איזה יום הבוקר
משהו כבר
משהו נגמר הכוח לדבר עלינו
אז אתה לא נשאר
אתה מאושר
החברים מוחאים לך כפיים
אבל משהו מת, משהו כבר מת
אז תישאר שם כל אחרי הצהריים
זה לא משנה לי
באמת
איזה יום יפה איזה יום יפה
סוני אצל שוני איזה יום יפה ללכת לשחק
עכשיו הבית ריק
השארת אותי כאן עם כל הבלגן
זה לא משנה כי
יש לו כדורגל, טלוויזיה צבעונית
על איזו בירה תדבר שיחה
עליך ועלי
הכי טוב בלעדי
עליך ועלי
11. תקופה של שינויים
אור של זיכרונות בא והעיר מהשינה
שמשהו בכל זאת השתנה
העיר בשיפוצים את הרחוב מפוצצים כדי לשאוב
ולהחזיר בחזרה
ולך יש חלומות לפתוח מסעדה קטנה
כמו בתל אביב הישנה
לשבת עם סופרים ואנשים עוברים
ולהחליף מילים על מה יהיה
ואיך קרה
כי זאת תקופה של שינויים
צריך לקחת החלטות
אתה תדע כבר מה נכון אם רק תיתן לזמן
והלוואי ירד קצת שלג ולמרות כל השרב
יהיה לבן ויכסה את כל מה
שמובן לי מאליו
ואני מבטיחה לא לבקש הרבה יותר
שכל מה שהיה ויגמר
ילך ויתרוקן
ולא להישען על מה שלא היה לך אף פעם לתת לי
ואת ליבי אפשיר בחרטה
הרי כל רעש רק עושה אותי שקטה
כל רוח מפזרת רק עוזרת לשחרר את
מה שלא היה צריך להישאר
כי זאת תקופה של שינויים
צריך לקחת החלטות
אתה תדע כבר מה נכון אם רק תיתן לזמן
והלוואי ירד קצת שלג ולמרות כל השרב
יהיה לבן יהיה לבן
עכשיו סגרו את הרחוב
יש שיפוצים בתיאטרון
הולכים ברגל וחושבים על מה עשינו לא נכון
מתוך עצמה היד גולשת
מבקשת את הגב
איך שום דבר כבר לא בוער
כשהחיוך שלך נרטב
12. פה ליד הירקון
פה ליד הירקון אשב עד שאמות
שוב ושוב לשוב על אותה הטעות
ליפול וגם אם לא אוכל לקום עוד
למלא חללים בתהומות ושיאים
לא יכולה לסבול ימים אפורים
פה ליד הירקון אשב עד שאמות
שוב ושוב לשוב על אותה הטעות
לחיות זה גם כאב לא רק האושר
מחפשת אשמים לכל הרעש בתוכי
הרבה יותר קשה להאשים את עצמי
אם ארצה לא אחשוב
גם עליו על ידיו
שיגעו בכל מי שיבחר לגעת
אם ארצה אתרחק
לא אתן שיגיעו אלי
זה מסוכן מדי
פה ליד הירקון אשב עד שאמות
שוב ושוב לשוב על אותה הטעות
מילים יתמוססו עם בוא הקיץ
איש לא יאסור עליי לפגוע בי
רק אני יכולה לנעוץ את החץ בגבי
אם ארצה לא אחשוב...
שייגע בכל מי שיבחר
אם ארצה אתרחק
לא אתן שיגיעו אלי
כי מסוכן מדי
פה ליד הירקון
13. שנה חד סטרית
אוויר ישראלי בחלון שלי
והחיים עוברים דירה
פרפרים בבטן זה משינויים, כל העולם ארגזים
שנה חדש סטרית
מהרגלים אמיצים עוד יפלו לאט
לא תהיה להם ברירה
הספרים ישובו למדף, כל העולם מילים
כל הטעויות הן דף
ומי שחיכה בתחנה לאוטובוס שלא בא
ראה יותר ממני
את הבוקר נופל על גינה
את הצל שהשאיר איזה איש שפנה
חתולים על הדשא מסכמים עוד שנה
אוויר ישראלי בה ומפזר אבק
והחיים אורזים אותי בינתיים
אני פחות כבדה מהזמן שהעברתי כאן
שנה חד סטרית
תיסע לאט הכביש עמוס מכוניות
ותאונות תמיד קורות קרוב לבית
אני הדלקתי אור בררה
בין חלומות לשמור על עצמי ערה
אבל מי שחיכה בתחנה...
הספרים ישובו למדף, כל העולם מילים
כל הטעויות הן דף